ההספד בלוויה שנכתב ע"י מרים ורינה

אמא יקרה,

הבוקר עזבת אותנו לתמיד.

חלל גדול השארת אחריך, ביתך היה פתוח לכולם-מוקד משיכה לכל המשפחה.

צעירים כמבוגרים אהבו לבוא אליך כי תמיד הבעת התעניינות וידעת לתת עצות.

נחנת בחכמת חיים שאין כדוגמתה והתנהגותך היתה התנהגות של אישה צעירה ולא מבוגרת.

היית סבתא "קולית" לנכדיך ומקור השראה לנינייך. כולם באו לבקרך מתוך אהבה ועניין ולא מתוך חובה. זו היתה מעין עליה לרגל לביתך.

זכית אמא לאריכות ימים, עד הרגע האחרון גילית  התענינות בנינים ובנכדים, היית בדעה צלולה עד הרגע האחרון וזכית לסיים את חייך בביתך ,מוקפת באוהביך.

עכשיו אנחנו מובילים אותך בדרכך האחרונה בידיעה  שהגורם המלכד שלנו נגדע. תמיד בקשת שאחרי מותך נמשיך ונפגש, אנחנו מבטיחים לקיים זאת.

זכית בשנים האחרונות בטפול יוצא דופן ע"י אמילי שהיתה לנו כאחות.

תכננו לחגוג לך את יום הולדת המאה, אך בשמים תכננו אחרת.

היום את מצטרפת לאבא שכל כך אהבת ובודאי מחכה לך בידיים    פתוחות.

שמרי עלינו שם מלמעלה,

        

אוהבים אותך

 מרים, יעקב ורינה.