יום ראשון, 8 במרץ 2009

שנה עברה מאז שאת לא פה

סבתא היקרה,

אני מוצא את עצמי נכנס לאתר שהכנתי לך ואני זוכר כשיצרתי אותו אז הוספתי נר נשמה ומונה שסופר את מספר הימים שעברו מאז שאת לא כאן. אני זוכר את המונה הזה עם מספר דו סיפרתי וזה תמיד היה מרגיש שאת עזבת אותנו אתמול. עכשיו אני רואה את המספר 350 וזה פתאום מכה אותי שתקופה של שנה, ארוכה עם הרבה שינויים נמצאת מאחורינו, ואת לא היית בכל הזמן הזה. קשה לי לקבל שזאת המציאות החדשה. סבתא ימים בודדים אחרי שנפטרת אני ורותי נכנסנו להריון טבעי בעורך פלא לאחר תקופה של כמעט שנתיים, מתסכלות וקשות. אז סבתא תתחדשי, יש לך עוד נינה, השמינית בחבורה. אני רק יכול לדמיין את השמחה שלך לו היית כאן לחוות אותה יחד איתנו. ואני מבטיח לך שהיא תדע על סבתא וסבא, רחל וחיים תורגמן. אני לא מאמין גדול בניסים אבל כשאני מסתכל על נויה אני במידה מסוימת מקבל תחושה נעימה של הנוכחות שלך. מבלי שיש לי הרבה ניסיון בתינוקות, נויה תינוקת שלווה, זו הרגשה שאני ורותי חולקים והאינטואיציה שלנו אומרת שזה משהו ממך.

במהלך השנה שלא היית כאן עברנו לדירה משלנו, הבית החמים שלנו בו אנו מגדלים באושר את נויה.

סבתא זמן מה התעסקתי במעבר על החומר הרב שהשארת בבית בימין אבות 4, תמונות שאם מסתכלים לתוכן זמן מה מתגוללים מתוכן רוח התקופה, אוירה, וסיפור חיים שלך ושל סבא, כזה שלא הכרתי אף פעם ומסקרן אותי להכיר.

סבתא זאת השנה הראשונה מאז שאת לא כאן, קשה לי לחשוב שבעקבותה יבואו עוד ועוד שנים בלעדיך.

שהזכרון שלך ישאר טרי בזכרוננו בכל שנה שתעבור.

אוהב אותך לאין מילים נכדך עודד.


1 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

עודדי אתה נשמה טהורה וזכה!
אני לא מפסיקה לבכות מהרגע שקראתי את מה שכתבתה...
גם מעלי מרחפת כבר ימים עננה כבדה של זכרון צורב שניראה כל כך קרוב כאילו היה אתמול.
חג פורים, הכל כך שמח והשימחה מהולה בכאב הגדול על לכתה של סבתא רחל.
זה לא ניתפס בכלל שעברה שנה, אני מרגישה אותה , מריחה אותה ואוהבת אותה כאילו היא במרחק נגיעה.
סבתא אם את שומעת או רואה אנחנו אוהבים אותך כל כך....ואת עמוק עמוק בליבינו.
...ועודדי אתה כולך לב ונשמה!!! המון תודה על מה שעשיתה, זה לא רק בשביל סבתא רחל זה גם בשבלינו....
אוהבת
אחותך עידית