ספור 4:
הבית שלנו באוהל משה היה נמוך, החלונות היו בגובה השביל בחוץ.
אני זוכרת לילה אחד, ירד גשם שוטף, אבא נהג לקום לתפילה בשעח 3 לפנות בוקר, בקומו היה עובר ומכסה אותנו. לתדהמתו הוא גילה שהחדר מוצף מים.
אנחנו ישנו על מזרנים שכל לילה הונחו על הרצפה, וכל בוקר נאספו בערימה והונחו על אדן החלון. בחדר היתה רק מיטה אחת של ההורים. אבא החליף לכולנו את הבגדים הרטובים,
והשכיב את כולנו על המיטה הגבוהה שלהם.
אני נולדתי בבית שהיה שייך למשפחת וולרו. מאחר והיינו עניים ולא היה לנו כסף לשלם שכר דירה, נאלצנו לעבור לבית פחות טוב, מתחת לבית הכנסת, ליד הגן עם עץ התות הגדול.
בדירה היו 2 חדרים חשוכים אחד אחרי השני. המטבח והשרותים היו בחוץ. ליד הבית היתה צמודה גינה קטנה בה אמא גידלה בפחיות פרחים, הכניסה אבטיחים למכירה וגידלה תרנגולת.
החלפנו 4 פעמים דירות בשכונה.{מוחרם}
שפת הדיבור בבית היתה לדינו.הרבינו לשיר רומנסות בלדינו ושירי ילדים בצרפתית.
כשאבא עדיין ראה, הוא לימד את אמא לקרוא עברית, מספר שנקרא "מעם לועז".
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה