תמונת משפחת אלקלעי: יעקב ומרים וילדיהם

בשורה תחתונה (מימין)- 1.פנינה 2.רחל 3. אליעזר 4.לאה
בשורה שניה (מימין) – 5. יוסף 6. האם מרים 7. האב יעקב 8. יוכבדבשורה העליונה (מימין) – 9. שרה 10. מנחם

רחל מספרת על הוריה

הדברים שנמסרו מפי רחל אלקלעי –תורגמן ילידת 30.9.1910– ( הילדה הקטנה מס' 2 בתמונה)
האב יעקב- (מס' 7 בתמונה)- נולד בבוקרשט, בירת רומניה, למשפחה אמידה בעלת חנות ספרים "Libraria Alcalay " ברח' קלייה ויקטוריה. יעקב ואביו היו הדתיים היחידים במשפחה, אשר החליטו לעלות לירושלים עיר הקודש.המשפחה שנשארה בבוקרשט, התחייבה לדאוג לקיומם בארץ ולתמוך בהם כספית חודש בחודשו. יעקב פגש את מרים אשתו לעתיד בארץ.
מרים (מס' 6 בתמונה) עלתה מיוגוסלביה.כל 12 ילדיהם נולדו בשכונת "אוהל משה", 3 נפטרו בינקותם.
בשנת 1914, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נפסקו משלוחי הכסף והבגדים מבוקרשט.הרעב בארץ היה גדול, פרצו מגפות ומרים האם חלתה בטיפוס הבטן וכמעט מתה מזה. הילדים הרעבים היו יושבים בפתח הבית , בוכים ומבקשים אוכל מהעוברים ושבים. האב חכם יעקב אלקלעי שידע את ספר תהילים בע"פ, לפרנסת המשפחה היה "מרפא בתפילה", יושב בבית כנסת (בקאל צ'יקו "טארנטו") ומתפלל לבקשת אנשים בנושאים שונים כגון: תפילה לעילוי נשמות קרוביהם, או עבור נשים שנשארו ללא בעליהן שנסעו לבלקן, ובעבור זה קיבל פרוטות. כסף זה יועד ללימודיהם של אליעזר ושל רחל שלמדו בגימנסיה ריאלית מגמה מסחרית בירושלים.
ראייתו של יעקב דעכה בהדרגה, ולפרנסת המשפחה תרמה רבות אשתו מרים. המשפחה קבלה את תפקיד חלוקת המים בפחים לתושבי השכונה. פרנסה נוספת היתה למרים – מעבר לכביש היכן שהיה בי"ס " אליאנס" היה בסיס של הצבא הבריטי ומרים היתה מוכרת להם תפוחי- זהב. כדי להיכנס למיתחם היה השומר מבקש ממנה "פס" והיא בספניולית היתה עונה לו "יסתמוס פס" שפירושו - אנו בשלום. וכך נכנסה לבסיס ומכרה תפוזים.

רחל מספרת על אחיה ואחיותיה

בנימין הבן הבכור (שאינו מופיע בתמונה)- נסע לברזיל. התמונה צולמה כדי לשלוח לו .נכדתו ומישפחתה מתגוררים כיום בארץ.

מנחם הבן השני (מס' 10 בתמונה) – למד במחזור הראשון של בי"ס החקלאי מקווה ישראל, וסיים כאגרונום. הוא גויס לצבא הטורקי, התחתן עם שמחה אלדרוטי. עבד כגנן הראשי של המושל הבריטי בבאר שבע, והיה בן מתכנני ומקימי בית הקברות הבריטי שם. כמו כן הקים את בית הקברות הבריטי בחיפה. בשנת 1927 נסע לברזיל, כאגרונום מומחה, לטפל במחלה שפרצה בקני הסוכר. עם גמר החוזה, חזר ארצה.

יוסף הבן השלישי (מס' 5 בתמונה) הוסתר כדי שלא ייחטף לצבא הטורקי. ובשלב מאוחר, נסע בעקבות אחיו בנימין לברזיל ונשאר שם.

שרה הבת הרביעית ( מס' 9 בתמונה) נסעה לברזיל לבקר את אחיה ואף היא נשארה שם והקימה משפחה.

פנינה הבת החמישית ( מס' 1 בתמונה) עבדה ב"הדסה" ועזרה לפרנסת המשפחה.

יוכבד הבת הששית (מס' 8 בתמונה) עבדה כתופרת ונישאה לאריה שמיגלסקי שעבד בחב' החשמל בירושלים.

לאה הבת השביעית ( מס' 4 בתמונה) התחתנה עם שלמה אשרי (וינטוררו) שעבד בעירית י-ם.

רחל הבת השמינית ( מס' 2 בתמונה) סיימה את בי"ס "למל" ואח"כ את תיכון גמנסיה ריאלית במגמה מסחרית ולמדה באותה כתה עם אחיה אליעזר. אח"כ למדה בבי"ס לאחיות ועבדה כאחות אצל רופא עור. כמו כן, עבדה שנתיים בבי"ח בצפת. נסעה ללמוד בג'נבה, שוויץ, אך מחוסר אמצעים חזרה ארצה. התחתנה עם חיים תורגמן שבבעלות משפחתו היה מלון "תורגמן" במתחם פיינגולד. חיים נסע לאוניברסיטת הסורבון בפריז, סיים לימודי הנדסה ועבד כמהנדס בעיריית י-ם .

אליעזר הבן התשיעי, בן הזקונים (מס' 3 בתמונה), נולד ב- 25.12.1911. למד בבי"ס עממי תחכמוני בירושלים, וסיים גימנסיה ריאלית במגמה מסחרית. נסע ללמוד רפואה בג'נבה, שוויץ. בתום לימודיו ב- 1939. נשא שם לאשה את אליס לבית דרייפוס. השתלם בכירורגיה ובאורתופדיה באירופה ובארץ. עבד כאורתופד בהדסה, ובשנת 1948 שמש כרופא כירורג בגוש עציון, עד לנפילת הגוש. עבד כאורתופד בקופ"ח כללית, בועדות רפואיות של הביטוח לאומי ומשרד הביטחון, ובקליניקה פרטית, ברחוב שטראוס. היה רופא מוערך ואהוב על מטופליו. נפטר ב-27.4.1973."